סֹבוּ צִיוֹן

במשנה (מידות ב ד) מבואר כי כותל המזרח נמוך משאר הכתלים ע"מ לאפשר לכהן השורף את הפרה לראות את ההיכל. ומוכיח מכאן התלמוד (יומא טז.) שבהכרח סבר התנא של המשנה שלא הייה שייך לראות את ההיכל דרך שער שושן (שער הר הבית המזרחי) מסיבת המדריגות שבפנים שעולות מהר הבית עד ההיכל, וזהו דווקא כשיטת ר' אליעזר בן יעקב.
לפי המקובל שמקום קה"ק הוא תחת כיפת הסלע יוצא לפי פשטות דברי התלמוד שהיה שער נוסף במזרח שלא נראה בימינו[1], ואולי לכך רמז הקליר (קינה לת"ב קינה יד) הָיָה הַנּוֹעַר מִמִּזְרָח ... הֶרְאָהוּ אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת בְּרֶדֶם וְצָרַח, כִּי טָבַע שַׁעַר הַמִּזְרָח. (ראה על כל זה בארוכה בספר חצרות בית ה' עמ' 265). מיקומו של השער הוא מעט דרומה מהמקום בו רואים עיגולים בנויים בקיר, שהם בעצם עמודים שנחתכו לחלקים ונבנו לתוך הקיר.
סביבת השער מוקפת בבית קברות מוסלמי, כפי שכבר מבכים גאוני ירושלים (אגרות א"י עמ' 50): "בית מקדשנו ותפארתנו ... שועריו זרים סביבותיו קברים." בזמן מאוחר יותר היה שם גם בית קברות יהודי, כפי שמעיד ר' יצחק בן לטיף (שם עמ' 97) "ושנים פתחים מהם תוצאותיו מחוץ לירושלים שמם שער' רחמים נעולים ... בית הקברות של יהודים נלקחו מהיהודים שהיה בצידם ונתרחקו כמטחוי קשת ומ"מ סמוך לבית המקדש מבחוץ מתקברים." ביה"ק עוד היה ניכר עד ימי מוחמד פאשא אז הוגשה תלונה שהיהודים קוברים את מתיהם בסמוך מדי למקום המסגדים אז הוקץ הקץ על ביה"ק באזור (הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז, עמ' 68).
יש מקום לשער שסיפור מותו של ריה"ל בשערי ירושלים מתקשר לקבורתו בבית קברות זה, בהשראת קברו בסמוך לשערי ירושלים והמקדש (מקום קברו של ריה"ל לא ברור ראה ישורון כ"ה עמ' תשנ"ט – תשס"א).

________________________________________
[1] אם כי יתכן להציע שאחרי נעשה הכותל נמוך אכן אין השער מכוון מול קה"ק, ושאלת התל' הוא מפני מה לא בנו מתחילה את השער מול.