נוֹרָאוֹת תַּעֲנֵנוּ בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר, סָלַחְתִּי נַקְשִׁיב בְּבוֹאֵנוּ בַּשַּׁעַר. (פיוט לנעילה בשערי הר הבית, א"י ופיוטיה עמ' 564)
השער השני מבין השערים הצפוניים הוא 'שער הסליחה', המכוון כמעט במדויק אל מול מקום המזבח (מזרחית לכיפה קטנה ואפורה, שנבנתה במרכז הר הבית בקרבת מקום המזבח), ועל שמו מכונה השכונה שלצידו 'בַּאבּ חֻטַא' – 'שער הסליחה' בערבית.
השער קיבל את שמו על פי מסורת בידי בני השפחה המתגוררים בעיר על בקשת בני ישראל סליחה מה' יתברך בשערים הללו.
בסוף תקופת הגאונים שכנה באזור זה שכונת יהודים עד שנרצחו בידי הצלבנים ימ"ש, וכאשר עלו תלמידי הגר"א אחד המקומות בהם קבעו את משכנם היה כאן. כך למשל קנה כאן רבי שלמה זלמן צורף חצר גדולה, אך מחמת הצרות שהסבו להם שכניהם נאלצו תושבי השכונה לנטוש אותה (ירושלים הבלתי נודעת עמ' 319) וכיום ב"ה נגאלו כמה בתים וגרים בהם משפחות יהודיות.
