סֹבוּ צִיוֹן

השער האחרון מבין השערים הצפוניים הוא שער השבטים, שנקרא גם הוא על שם שבטי יה הבאים ליראות פני האדון ה'. מעניין כי בסמוך לשער הייתה ברֵכת מי גשמים (שכל הנראה שמשה את עולי הרגלים) אשר הייתה מכונה 'בִּרְכַּתּ איסראיל' – 'ברכת בני ישראל', ואף הצריח הסמוך נקרא 'מאדנאת בני איסראיל' – מגדל בני ישראל.
הכפתור ופרח (פרק ו) מדבר מעניין השער, אך דבריו לא ברורים: שלשה פתחים יש לו לגיהנם אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלם. ... בירושלם, השער שקורין היום שער השבטים מדושן העפר שלפניו מחוץ לעיר, והוא לקרן מזרחית צפונית להר הבית, ושמא הוא מה שהזכיר ירמיה על תוספת העיר בגאלתינו השלישיה (לא, לט) וכל הדשן וכל השדמות, ורש"י (שם) פי' מקום שפך הדשן שהיה חוץ לירושלם (וראה בהערות ביהמ"ד להלכה ולהתישבות מה שיש לדון בדבריו הסתומים).
דרך שער זה פרצו הצנחנים במלחמת ששת הימים, בדרכם לשחרור העיר העתיקה והר הבית מידי הירדנים.
לפני השער רחבה גדולה, ונערכים בה מניינים בצומות ובזמנים נוספים, והיא משמשת את עולי הרגלים בימינו כרחבה לרקוד ולשמוח לפני ה'.

בנוסח תפילת הגאונים הוא נקרא שער חנה, ואמרו בו את תפילת חנה ומזמורים נוספים:

 

וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת שֵׁם יי וּמִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ יי נֹסְסָה בוֹ. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יי. וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יי רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (ישעיהו נט, יט - כא). וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיי רָמָה קַרְנִי בַּיי רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: ... יי יֵחַתּוּ מְרִיבָו עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יי יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ (שמואל א' ב). אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה (תילים לב, ז). אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה חֶרֶב שְׁפוֹט וְדֶבֶר וְרָעָב נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ (דברי הימים ב' כ, ט).. כֹּה אָמַר יי הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב (ירמיהו ל, יח). שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ (תהילים סה, ג). שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ (שם כח, ב).