סֹבוּ צִיוֹן

המשנה במסכת  מידות (א, ג) מפרטת את שערי הר הבית מספרם ומקומם:

       חמישה שערים היו להר הבית -

       שני שערי חולדה מן הדרום - משמשין כניסה ויציאה,

       קיפונוס מן המערב - משמש כניסה ויציאה,

       טדי מן הצפון - לא היה משמש כלום,

       שער מזרחי - עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה - יוצאין להר המשחה.

כיום אנו רואים שערים נוספים, מעבר למספר השערים המצויינים במשנה. כך למשל בצד המערבי לבד ישנם ארבעה שערים מזמן הבית, וכפי שמתאר יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים טו) "בחלקים המערבים של החומה נצבו ארבעה שערים".

סביר להניח שההסבר נעוץ בהרחבת הורדוס, ששינה את ממדי הר הבית ואת החומה שלו. כפי שכבר מופיע בגמ' (ב"ב ד.), לקראת סוף ימי הבית השני בנה הורדוס את ביהמ"ק מחדש, ויוספוס מתעד שבמהלך הבניה הוא גם הרחיב את גבולות ההר - מחמש מאות אמה על חמש מאות אמה למבנה הטרפזי שאנו רואים היום, אשר הקיר הארוך בו הוא באורך 488 מטר, הרבה מעבר ל500 אמה. (ניתן להבחין בנקודת ההרחבה בחומה המזרחית קרוב לדרומה, שם רואים קו תפר שבו נפגשה החומה הקדומה עם הרחבת הורדוס).

לעומת זאת, המשנה מתארת את גבולות ההר ואת שעריו איך שהיו קודם ההרחבה, ויתכן שגם אחרי הרחבת הורדוס נותרו השערים הקדומים בתוך ההר, ואליהם התייחסה המשנה.

גם לאחר חורבן הבית נותרו רוב השערים, וכמו שכותב הכפתור ופרח (פרק ו):

        "עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ... וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום, וכן ניכר שער הקיפינוס למערב, שער הצפון שהוא הטדי אינו ניכר שאותו צד נחרב."

עם השנים נסתמו חלק מהשערים ונפרצו פתחים חדשים, ואף נבנו קירות חדשים ובתוכם שערים, כך שאין מסורת ברורה לכל שער - אך עדיין ישנן השערות הקרובות יותר אל הדעת. השתדלנו לכתוב על פי ההשערה המתקבלת, אך כמובן אין לקבוע בכך מסמרות.

בגניזה הקהירית נמצא סדר תפילה מימי הגאונים לשערי הר הבית, בו מופיע שם השער כפי שכונה בזמנם, ופסוקים ותפילות לומר בו. הלכנו בזיהוי שמות השערים ע"פ מאמרו של דן בהט 'לזיהוי שערי הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה והמערה' (קתדרה 106). את נוסח התפילה הגהנו ע"פ מאמרו של עזרא פליישר 'לעניין תפילתם של עולי רגל על שערי ירושלים' (משאת משה).

יודגש כי חלק מן הדברים הינם בגדר השערה הקרובה לניחוש בלבד.

את סדר השערים התחלנו מהקצה המערבי דרומי ברחבת הכותל המערבי (שם נמצאים שער המוגרבים ושער ברקלי) ומשם פנינו צפונה, כפי שרגילים לסובב את השערים.

נערך ע"י יהודה שימל ובהתייעצות עם הרב יהושע יצחק ינקלביץ, להזמנת סיורים 0556725758