סֹבוּ צִיוֹן

בכותל המזרחי ישנו שער אחד המכונה היום 'שער הרחמים', עם מבנה ענק מהתקופה האומאית (מאמצע תקופת הגאונים). השער נסתם ככל הנראה בתקופת הצלבנים,  אז הפכו את הר הבית למבצר שלהם, וניכרים בו שלבי בנייה שונים מתקופות קדומות ומאוחרות.
לשער כפול זה יוחסה חשיבות רבה. מסורת הייתה שדרך שער זה השכינה יצאה לגלות, וכך כותב רבי פתחיה מרגנשבורג (אחיו של ר"י הלבן מבעלי התוס'): "בירושלים יש שער וקורין לו שערי רחמים והוא ממולא אבנים וסיד … ויש מסורת ביד היהודים שדרך אותה שער גלתה השכינה ובו עתיד לשוב. והוא מכוון כנגד הר הזיתים … עין בעין יראו בשוב ה' ציון דרך אותו שער. ומתפללין שם." (מסעות א"י עמ' 53).
על עניין התפילה בשערים הללו מעיד גם הכפתור ופרח (פרק ו): "ועכשיו שאנו בחטאינו מבחוץ, נוכל להתקרב לעניין תפילה והשתחוויה על אותם הכתלים. וכן עמא דבר, באים עד אותם הכתלים ומתפללים לאל יתברך שמו לפני אלו השערים. וכבר ביקש שלמה המלך עליו השלום מהאל יתברך, שתקובל תפילת המקום ההוא." 
התפילה כנגד השער נמשכת עד לתקופות מאוחרות. כך למשל באגרת משנת ה' רט"ז כותבים  חכמי ירושלים: "ובכל שבת ושבת יזכיר החבר שם כל אחד ואחד המתנדב מכם … או כנגד שערי רחמים.(קבץ על יד ד).
בשנת שכ"א  הדפיס ר' גרשון איש שקרמילה את ספרו יחוס הצדיקים, שם הוא מציין למנהגי תפילה בקברי צדיקים ובמקומות קדושים. והוא מביא שהמנהג לומר בשערי הרחמים את פרק ע"ט (עמ' קמה במהדורת תרנ"ו).
הכפתור ופרח מוסיף: "ומסתברא שהם אותם שני שערים שעשה שלמה לגמול חסדים אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים ... ושמא לזה קורין להם קצת שערי רחמים."
חשוב לציין כי בשני צידי מבנה השער מצויות אבנים קדומות מאוד בנדבכים התחתונים של הכותל המזרחי, וחוקרים רבים משייכים אותם  לבנייה מתקופת בית ראשון. אם שער זה אינו מאוחר, יתכן שהוא אף מתקופת בית ראשון.

ברוב סדרי התפילות מזמן הגאונים לא תוקנה תפילה מיוחדת למול שער הרחמים, ואת הסיבה לכך רומז רבי פתחיה, שהתפילה מהכיוון הזה נעשתה לבסוף כאשר עלו הכל להר הזיתים (ואכן בחלק מכתה"י מופיעה התפילה לשער הזה בסוף הסיבוב, ולא במקום המיועד אליו), ונהגו לומר כנגדו את מזמור שאו שערים (כד) מתחילתו ועד סופו.

לְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: