סֹבוּ צִיוֹן

בצד דרום של הר הבית מצויים שלושה שערים סתומים. באחד מהם ישנן שלוש קשתות מעל גרם מדריגות מזמן המקדש, - 'השער המשולש'. קצת שמאלה ממנו לכיוון מערב יש שער בן שתי קשתות, -שער הכפול', והוא מוסתר ברובו ע"י בניה צלבנית ורק קצהו הימני עדיין חשוף. בנוסף לאלו, קרוב לכותל המזרחי יש שער קטן נוסף בו יש רק קשת אחת, והוא מכונה ה'שער היחיד'.
המשנה במסכת מידות אומרת "שני שער חולדה מן הדרום משמשים כניסה ויציאה", וכנראה כוונתה לשער הכפול והשער המשולש (אם כי יתכן שכנגדם היו שערים פנימיים יותר בתוך השטח המקודש, ואליהן התכוונה המשנה). השער היחיד נבנה בזמן מאוחר יותר.
בטעם השם חולדה מצינו במפרשים טעמים שונים: התפא"י כתב שנקראו כך על שם חולדה הנביאה שישבה שם, הרא"ש כותב "לפי שהיו בעיקר הבית ... קרי להו חולדה כחולדה הדרה בעיקרי הבתים." ויש להוסיף על פי דבריו, שמכיון שמפלס השערים נמוך ממפלס הר הבית היו עולי הרגלים עולים שם דרך מחילות להר הבית, ממש כחולדה הגרה במחילות.
שערים אלו היו השערים המרכזיים לכניסה וליציאה להר הבית, ונמצאו מערכות מדרגות רצופות החל מהשילוח ועד לשערים הללו. הרחוב כולו רוצף מדרגות אבן שטוחות ונרחבות, כאשר אחת קצרה ואחת ארוכה. משערים שדגם ייחודי זה נועד ליצור הליכה מכובדת ומדודה כלפי ההר, ולמנוע ריצה וחוסר כבוד במעמד העלייה לרגל. בנוסף לכך, המדרגות הייחודיות אפשרו לעולי הרגל להביט לסירוגין כלפי בית המקדש שהתנוסס בראש ההר, ואל המדרגות עצמן תוך כדי העלייה, על מנת לאפשר הליכה זהירה ומכובדת.
בימי הגאונים כונו ככל הנראה השערים בשמות 'שער השישה', 'השער החמישה' ו'שער הכהן'. לא ברור מה הטעם לכינויים אלו, אך 'שער הכהן' זכה לחשיבות מיוחדת. למשל, במכתב רבי אהרן בן מאיר ראש ישיבת ארץ ישראל הוא כותב לאחת מקהילות הגולה: "ותפילותינו עליכם תדירה ועל זקני יקר שלכם בהר הזיתים מול היכל ה' מקום הדום רגלי אלוקינו ועל שער הכהן ועל שערי מקדש ה'." במכתב נוסף כותבים גאוני ירושלים: "מנו אחיך בני כת הרבנים אשר בשער הכהן שוכנים." (אלחנן ריינר, לשאלת שער הכהן ומיקומו, תרביץ נו) בכת"י על ספר הפטרות כמנהג א"י אנו מוצאים: "קדש לה' אלהי ישראל לירושלים עיר הקודש לשער הכהן", מה שמעיד שלכאורה היה בית כנסת בקרבת השער ואולי אפי' בתוכו.
כך גם הוסיף מגיה בכת"י מדרש שיר השירים רבה (ב, ד) לאחר מילות הנה זה עומד אחר כתלנו, "אחר כותל מערבי של בית המקדש, למה שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם", הוסיף 'ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם עד שיחדשם הקדוש ברוך הוא.

בשער הכהן (שהיה השער הראשון בסיבוב לפי מנהג הגאונים) נהגו לומר את הפסוקים הבאים:

 

סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ (תהילים מח, יג). צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו (שם פה, יד). בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יי וְיֹאמְרוּ חוּסָה יי עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם (יואל ב, יז). הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ (תהילים קו, מח). בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיי (דברי הימים א' טז, לו).